המשפט מורכב.
הדרך קדימה לא חייבת להיות.

במהלך השנים אני מלווה יחידים ומשפחות במגוון רחב של סוגיות ומצבים הנוגעים לחיי המשפחה - זוגיות ונישואין, פרידה וגירושין, הסכמי ממון וחיים משותפים, מזונות, אחריות הורית וזמני שהות, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך וסוגיות נוספות הנוגעות למערכת המשפחתית.

הניסיון שצברתי לאורך השנים לימד אותי ש:

• אין תיק משפחה אחד הדומה למשנהו
• כל משפחה היא עולם ומלואו
• כל מקרה מביא איתו סיפור חיים, נסיבות, מערכות יחסים ורגישויות משלו

מאחורי כל הליך יש אנשים. יש זוגיות, ילדים, רכוש, שנים של חיים משותפים ולעיתים גם הרבה מאוד כאב.

לכן, בעיניי, תפקידו של עורך דין לענייני משפחה אינו מסתכם בידיעת החוק. הוא צריך לדעת ולהבין את התמונה המלאה, להכיר את האדם שמאחורי התיק, לזהות את האינטרסים האמיתיים שלו ולבחור יחד איתו את הדרך הנכונה ביותר עבורו.

להכיר את כל המעטפת של דיני המשפחה

דיני המשפחה אינם מתחילים ביום שבו מוגשת תביעה ואינם מסתיימים בפסק הדין.

הם מלווים את האדם ואת המשפחה בנקודות משמעותיות לאורך החיים - בבניית זוגיות, בנישואין, בהורות, בצבירת רכוש, בתכנון העתיד, בפרידה ולעיתים גם בהסדרת ענייני המשפחה והירושה לדורות הבאים.

לכן חשוב בעיניי לראות את התמונה הרחבה.

הסכם ממון עשוי להשפיע על התנהלות המשפחה בעתיד. הסכם חיים משותפים יכול להסדיר מראש את היחסים בין בני זוג. צוואה יכולה לצמצם מחלוקות בין יורשים, וייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד, אם בעתיד לא יוכל לקבל החלטות בעצמו.

היכרות רחבה עם עולם דיני המשפחה מאפשרת לחבר בין הנקודות, לצפות השלכות קדימה ולא להסתכל על כל סוגיה במנותק מהתמונה הכוללת.

בית המשפט הוא אמצעי, לא מטרה

אני מכיר היטב את עולם הליטיגציה ואת הדרך שבה מנהלים הליך משפטי כאשר הוא נדרש.

כאשר זכויותיו של הלקוח מחייבות עמידה נחושה, כאשר הצד השני אינו מאפשר להגיע לפתרון הוגן או כאשר המשא ומתן מיצה את עצמו - בית המשפט הוא אפשרות חשובה ולעיתים הכרחית.

אבל מבחינתי, בית המשפט הוא אמצעי - לא מטרה.

כאשר ניתן להגיע להסכמות שמגינות על זכויות הלקוח, נותנות מענה לצרכיו ומאפשרות לו להתקדם הלאה - אני מעדיף לבחון תחילה את הדרך הזו.

לא מתוך חשש מעימות, אלא מתוך הבנה שהליך משפטי ממושך אינו תמיד הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוך משפחתי.

מי שמכיר היטב את הדרך לבית המשפט, צריך לדעת גם מתי נכון שלא להגיע אליו.

הסכמה אינה ויתור על זכויות

לעיתים קיימת תפיסה שלפיה בחירה בהסכמה משמעותה ויתור. אני לא רואה את הדברים כך.

הסכמה טובה אינה אומרת שהלקוח מוותר על זכויותיו. היא אומרת שהוא מבין את זכויותיו, את האפשרויות העומדות בפניו ואת הסיכונים והמשמעויות של כל דרך - ומתוך כך בוחר כיצד נכון עבורו לממש אותן.

הסכמה שמגינה על האינטרסים של הלקוח, נותנת מענה לצרכיו ומאפשרת לו להמשיך בחייו יכולה להיות תוצאה משפטית טובה ולעיתים אף טובה יותר מתוצאה שמתקבלת לאחר שנים של התדיינות.

עם זאת, הסכמה אינה מטרה בכל מחיר.

כאשר אין אפשרות להגיע להסדר ראוי, כאשר הצד השני אינו מאפשר פתרון הוגן או כאשר זכויות הלקוח מחייבות הכרעה שיפוטית - נדרשת פעולה משפטית נחושה.

לקוח צריך לדעת שיש לצדו עורך דין שמכיר את שתי הדרכים:

• את הדרך של משא ומתן, גישור והסכמה,
• את הדרך של בית המשפט כאשר היא נדרשת.

היכולת לדעת באיזו דרך לבחור ומתי - היא חלק בלתי נפרד מהייצוג המשפטי.

לא כל סכסוך צריך להפוך למלחמה

בדיני משפחה קל מאוד להישאב אל תוך הסכסוך.

מי אמר מה, מי עשה מה, מי צודק ומי אשם.

אבל פעמים רבות השאלות החשובות באמת הן אחרות:

• מה הלקוח רוצה להשיג?
• מה חשוב לו לשמור?
• מה נכון עבור הילדים?
• מה יאפשר לו לפתוח את הפרק הבא בחייו?
• ואיזו תוצאה תהיה נכונה עבורו לא רק היום, אלא גם בעוד חמש או עשר שנים?

זו הסיבה שאני משתדל לראות לא רק את הסכסוך שמתרחש עכשיו, אלא גם את היום שאחריו.

בני זוג שנפרדים עשויים להמשיך להיות הורים משותפים במשך שנים רבות. החלטות שמתקבלות בתקופת הפרידה יכולות להשפיע עליהם ועל ילדיהם הרבה אחרי שההליך המשפטי יסתיים.

לכן אני מאמין בייצוג נחוש, אך לא מסית; אסרטיבי, אך לא מתלהם; מקצועי, אך תמיד אנושי.

לדעת מתי להתעקש ולדעת מתי להתגמש

עורך דין טוב בתחום המשפחה צריך בעיניי לדעת הרבה מעבר לניהול הליך משפטי.

לדעת לנסח הסכם - אבל גם לנהל תביעה.

לתיאום שיחת היכרות ←