עורך דין
עוזיאל אדרי

עוזיאל אדרי ,עורך דין ומגשר , בתחום מעמד אישי ,
משפחה ,צוואות ירושות מעודכן בכל תקדים, הליך,
טכניקה
וסיטואציה משפטית, מה שעוזר לו לתת ללקוחותיו את השירות המדויק והיעיל ביותר, ולהיות הכתובת המשפטית והאנושית הבטוחה ביותר עבורכם .

נקלעת לבעיה משפטית, מעוניין להתייעץ?
אנחנו כאן כדי לעזור.

רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים נחזור אליכם

אודותינו

עורך דין עוזיאל אדרי, הינו עורך דין ומגשר,
עוסק בתחום מעמד אישי מתוך תחושת שליחות,
מאמין בגרושין בהסכמה, לעשות כל מאמץ בכדי לסיים
את הקשר בהסכמה, ובדרכי נועם, טרם פניה לערכאות.
עורך דין עוזיאל אדרי הינו מומחה בתחום דיני משפחה,
צוואות ירושות מעודכן בכל תקדים, הליך, טכניקה וסיטואציה משפטית,
מה שעוזר לו לתת ללקוחותיו את השירות המדויק והיעיל ביותר,
ולהיות הכתובת המשפטית והאנושית הבטוחה ביותר עבורם.
כל לקוח המגיע למשרדו של עו"ד ומגשר,
עוזיאל אדרי זוכה לשירות אישי, ליחס חם ואוזן קשבת,
מקבל מענה מקצועי מסור ורגיש ביותר,
החל מפגישת הייעוץ ועד לסיום הטיפול המוצלח בתיק.
המשרד מקפיד להיות מעודכן באופן שוטף ועקבי בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
עו"ד ומגשר , עוזיאל אדרי –
מתחייב להעניק לכם את הייצוג הנכון.

Uziel Adri Lawyer

ע"וד עוזיאל אדרי

תחומי ההתמחות

מזונות ילדים + מדור

ניכור הורי

הסכמי גרושין

הסכם ממון טרום נישואין

מזונות אישה

חלוקת זמני שהות

צוואות וירושות

ייפוי כוח מתמשך

לקוחות ממליצים

בנוסף להיותו עו"ד מקצועי עם ידע וראייה מקיפים של כל הפרטים הנדרשים, עוזיאל מלא קשב סבלנות, רגישות והבנה ליושב מולו, דבר שהופך אותו פשוט למדויק מקצועי.
ט.מ. הרצליה
דוגמה ומופת לאיך שמשרד עורכי דין צריך להתנהל. שירות מקצועי ורגיש, שפועל להשגת המטרות בצורה עניינית שמכבדת את כל הצדדים וכוללת ראייה רחבה של הסיטואציה. פעל בהוגנות ובאנושיות, תוך הבנה רחבה של המצב ושל הצרכים. הסביר כל דבר עם הרבה סבלנות ואכפתיות. היה מאוד זמין וגילה רגישות רבה לצד מקצועיות חסרת פשרות.
ח.ט. יהוד
לעו"ד עוזיאל אדרי הגעתי בעקבות המלצה מלקוחה מרוצה, עו"ד מקצועי נעים, קיבלתי את ההרגשה שאני בידיים טובות. ליווה אותי לאורך כל הדרך בסבלנות ומקצועיות. ממליצה בחום .
ש.ט. רמת גן

קצת על תחומי התמחותינו

מזונות ילדים + מדור

מזונות ילדים

מזונות הילדים הינם התשלומים שנועדו לממן את צרכי הילדים ולדאוג לרווחתם. כאשר זוג הורים מחליטים לחיות בנפרד, ישנה עדיין מחויבות לדאוג לרווחתם של הילדים, כל עוד הם עדיין קטינים. מחויבות זו מגיעה לידי ביטוי בתשלום מזונות. תשלום זה יכול להיקבע בידי הסכמה משותפת בין ההורים או בהתאם לקביעה של ערכאה מוסמכת. במאמר זה נלמד מהם מזונות הילדים, כיצד הם נקבעים ומה משפיע על הסכום שלהם ומאפייני התשלום האחרים.

מהם דמי מזונות ילדים?

ככלל, מזונות הוא תשלום שאותם צריך אדם לשלם עבור בן משפחה לשם מחייתו.
מזונות ילדים נועדו להבטיח כי במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד תמשיך התמיכה בהוצאות חייהם של הילדים.
לרוב, התשלום יקבע בהתאם להכנסות של כל אחד מההורים[1] וישנם מקרים רבים שבהם הורה אחד משלם להורה השני, בשל הכנסות גבוהות יותר או בשל נשיאת נטל גדולה יותר מצד ההורה השני.

חישוב דמי מזונות נעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו ומשתנה בהתאם לגיל הילדים, צרכי הילדים, יחס ההכנסות של ההורים מכל המקורות, הסדרי השהות וזמני השהות של הילדים. אין המדובר בנוסחה מתמטית שתוצאתה אחידה.

עבור משפחות יהודיות מזונות ילדים יקבעו בהתאם לחוק המשפט העברי, הקובע כי לאב ישנה החובה הבלעדית לשלם מזונות עבור ילדים עד גיל [2]15, גם במקרים שבהם האם משתכרת בשכר גבוה יותר ממנו. לאחר מכן תשלום המזונות מחייב את שני ההורים, עד לסיום שירותם הצבאי של הילדים. בעבר קבע החוק כי תשלום המזונות דרוש עד להפיכתם של הילדים לבגירים, כלומר עד גיל 18. אך במדינת ישראל שבה חל גיוס לצבא בגיל 18, משמעות הדבר כי הילדים עדיין אינם יכולים לתמוך בהוצאות מחייתם לבדם, לכן תוקן החוק אשר קובע כי יש לשלם את דמי המזונות עד לסיום השירות הצבאי.

כיצד נקבע גובה התשלום של מזונות ילדים?

החוק קובע כי ישנם מזונות בסך מינימלי שאותו יש לשלם עבור מחייתם של הילדים, העומד על כ-1,400 ש"ח בחודש עבור ילד אחד.
דמי המזונות יהיו גדולים יותר בהתאם לגובה ההכנסות של האב ולצורכי הילדים. ישנם מקרים שבהם בוחרים ההורים החיים בנפרד לחתום במעמד הגירושים על הסכם מזונות, הקובע את כל הנדבכים הקשורים בתשלום מזונות ילדים כמו משך התשלום והסכמה בנוגע להוצאות נלוות.
הסכם זה יכול לחסוך עבור ההורים עוגמת נפש רבה הכרוכה בניהול מאבק על המזונות בבית המשפט.

חשוב לדעת כי גם כאשר ההורים מסכימים על הסכם מזונות, עדיין יכולים הילדים באופן עצמאי להגיש תביעת מזונות ילדים מהאב.

החישוב של דמי המזונות נעשה באמצעות שימוש במחשבון דמי מזונות. במחשבון זה משתמש גם בית המשפט בבואו להכריע מה יהיה גובה התשלום. מחשבון זה משקלל גורמים רבים כגון מספר הילדים, גיל הילדים, מצבה המשפחתי של האם, פסקי הדין אשר נקבעו בנושא, חלוקת המשמורת על הילדים ועוד. הנושא של תשלום מזונות ילדים עשוי להיות רגיש ומורכב עבור זוגות הורים שזה עתה נפרדו.
בנוסף לדמי המזונות חלים על האב הוצאות מדור אשר הם חלק מתשלום דמי המזונות. דמי המזונות משולמים כאשר ההורים החלו בהליך גירושין והחליטו לפרק את התא המשפחתי. דמי מדור הינם תשלום עבור מקום המגורים, שבו יגורו ילדיו של האב. במילים אחרות, החיוב יוטל על ההורה הלא משמורן, כלומר, האב, וחיוב זה יעמוד בתוקפו עד הגיע הילדים לגיל 15.

חשוב להדגיש, כי דמי המדור נועדו להותיר את הילדים ברמת החיים שאליה הם הורגלו מלכתחילה. האב נדרש לדאוג לרווחתם ולצרכיהם של ילדיו. אין הנחיות לגבי רכישת דירה עבורם ומדובר בהוצאות שוטפות בלבד. דמי המדור נקבעים בהתאם לזמני השהייה עם הילדים, בהתאם להוצאות המשותפות של בני הזוג וכאשר מדובר בשכירות ומשכנתא בית המשפט, בנושאים של חלוקת דמי מדור, קובע כי החלוקה תיעשה כך: כאשר ישנו ילד אחד לזוג ההורים, שיעור העלויות יהיה בסך 30%.
באם מדובר בשני ילדים, העלויות יעלו לסך 30% מדמי המדור וכאשר מדובר בשלושה ילדים ויותר, האב יישא בעלויות בסך 40% מדמי המדור. בהתאם לנסיבות, בית המשפט יוכל לקבוע סכום וחלוקה אחרת של דמי המדור כדי לעבור את התהליך בצורה החלקה והנוחה ביותר,

מומלץ להיוועץ בעו"ד מיומן אשר יוכל ללוות אתכם באופן רגיש ומקצועי.

ניכור הורי

ניכור הורי

אחת התופעות הכי עצובות שלעיתים נלוות למאבקי גירושין, היא מה שנקרא: 'ניכור הורי'. למה הכוונה? ילד שמסיבה כזו או אחרת כועס על אחד ההורים ברמה שהוא מתנכר אליו לחלוטין ומסרב לפגוש אותו או לקיים עמו קשר אחר.

הילד "תופס צד"

המקרה השגור של ניכור הורי הוא כאשר ילד תופס צד של אחד ההורים במהלך הליך גירושין הוא אחריו. תפיסת הצד הזו היא לרוב הדהוד של הסכסוך בין ההורים עצמן. לעיתים ניכור הורי מתרחש כהחלטה עצמאית של הילד ללא עידוד של ההורה הלא מנוכר, הרבה פעמים ברקע של הניכור ההורי נמצא ההורה השני לו הילד קשוב והוא מעודד אותו במודע או שלא במודע להתנכר אל ההורה השני.

כאשר ניכור הורי מתרחש במהלך הליך גירושין או מאבק משמורת הוא צפוי להחריף את הסיטואציה, סיטואציה טעונה ממילא. לכן, היום גוברת ההכרה שמדובר בתופעה שלילית והרסנית ומנסים להתאים למערכת כלי עבודה שיאפשרו להתמודד מולה.

בית משפט לא יכול לחייב לאהוב

מה שהופך את הסיטואציה של ניכור הורי לכל כך מורכבת זו העובדה שאין לה בהכרח פתרון משפטי, בית משפט לא יכול לכפות על ילד לאהוב את אבא או אמא. אמנם כאשר ברורה שיש הורה 'מסית' שבבירור מחבל בקשר של הילד עם ההורה השני ניתן לעיתים להשית סנקציות, כמו למשל שלילת מזונות. אך גם הסנקציות האלה לא יכולות לפתור את המצב במציאות. לכן, היום הגישה היא שבהרבה מקרים של ניכור הורי מאמצים פתרונות טיפוליים ולעיתים מדובר אפילו בתנאי מתלה מתוקף הסכם הגירושין. 

כמו כל סוגיה אחרת בהליך גירושין הדרך האידיאלית להתמודד עם ניכור הורי היא באמצעות גישור. הבעיה היא שברוב מקרי הגישור ההורי הבעיה נוצרה כתוצאה מהסתה או הכפשה של צד אחד וההתנכרות אינה רק מצד הילד אלא גם מצד ההורה השני. כשזה המצב הסיכוי שאותו הורה יכנס להליך גישור הוא קלוש. לכן, סיטואציה של ניכור הורי היא כזו שאין מנוס מסיוע משפטי ובהרבה מקרים גם הגשת תביעה לבית משפט. 

עורך דין לענייני משפחה

בדרך כלל מי שעוסק בסוגיות של ניכור הורי יהיה עורך דין לענייני משפחה, שעבר התמחות בנושא הרגיש הזה. כמו שכבר הזכרנו, הפרדוקס בניכור הורי זו העובדה שאין לתופעה בהכרח תשובה משפטית ועדיין במקרה זה חייבים לעשות מעשה. כמו בכל תופעה גם בניכור הורי יש מדרג, לא כל כעס על הורה מתפתח לניכור הורי ועל פי רוב מדובר בתהליך ארוך של התדרדרות היחסים עד שמגיע נתק מוחלט. כשמבינים את הדינמיקה הזו בשלב מוקדם יותר קל לעצור אותה (ואנחנו לא מדברים בהכרח על הפן המשפטי), לכן גם ההתנהלות המשפטית במקרה זה משולה לתנועה בשדה מוקשים. הרעיון הוא שהילד לא ירגיש 'מותקף' (כי אז הוא רק יתנכר יותר) וכמו שהזכרנו, עורך דין טוב לענייני משפחה ינסה להוביל לכך שגם בית המשפט יורה על מתווה טיפולי שעשוי לאפשר להורה ולילד לשקם את היחסים.

הסכמי גרושין

על פי הסטטיסטיקה, אחד מתוך כל 4 זוגות נישואים צפויים להתגרש.
כלומר, מדובר בחוויה שבכל שנה עוברים אלפי זוגות בישראל. פירוק תא משפחתי הוא תמיד דבר קשה וטראומתי.
ואין זה בכדי הליך גירושין הוא נקודה חשובה בחייהם של בני זוג החווים אותו.
מדובר בתהליך מורכב ובאירוע מכונן, שבו תא משפחתי מתפרק, על כל המשתמע מכך.

לאור השינויים הנגרמים כתוצאיה מהליך הגרושין , בני הזוג נדרשים להסדיר את הנושאים הקשורים לסיום חייהם המשותפים כגון:
רכוש משותף , לרבות חלוקת חובות ככל וישנם  כאלו, סידור הגט, דמי מזונות ילדים,  ,זמני שהות  ילדים ועוד.
אחרי שזה נאמר עריכת הסכם גירושין בהסכמה צפויה לקצר את ההליך, להפחית את הטראומה ולחסוך בעלויות.
בפועל גירושין בהסכמה לא תמיד מתאפשרים, הן כי לעיתים קרובות הליך גירושין יפתח בעקבות סכסוך בין בני זוג שעלול להיות נלווה בעוינות ורצון לפגוע ו'להעניש' בבן הזוג השני, או שאחד מהצדדים מעדיף לשחק משחק סכום אפס וללכת על כל הקופה.

'גישור' במקום 'מאבק'

גירושין שלא נערכים בהסכמה יתנהלו כתולדה של מאבק משפטי.
במאבק כזה כל צד מצטייד בעורך דין והרבה פעמים המאבק יגלוש לפסים מכוערים ויהיה כרוך באיסוף רפש שיהווה בהמשך ראיה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. עריכת הסכמי גירושין בהסכמה מאמצים מראש גישה אחרת.
הרעיון הוא למצוא את הפשרה הטובה ביותר וההוגנת ביותר כלפי כל הצדדים המעורבים. 
בני הזוג מחוייבים להבין כי במאבק משפטי אף אחד מהצדדים אינו יוצא "ומלוא תאוותו בידו " .
כמובן שמילת המפתח היא 'פשרה', בסוף כל צד נדרש להתאים עצמו ולייצר מערכת הסכמות שכולם יכולים לחיות עמה בשלום.
כל מה שנכתב פה מקבל משנה תוקף כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים שהם עדיין קטינים.
לצד סוגיות כמו חלוקת הרכוש וההון, הסדרי המשמורת על הילדים יהיו בדרך כלל הסוגייה הכי משמעותית שעליה נדרש להגיע להסכמה.
חשוב לציין שבתוצאה הסופית, קרי בהסכם הגירושין שבסוף התהליך קיבל תוקף מחייב על ידי בית המשפט, הרבה פעמים התוצאה תהיה דומה,
כי בסופו של יום גם כאשר מתנהל 'מאבק משפטי', הדיון מתנהל תחת עינו הפקוחה של השופט ולעיתים קרובות בית המשפט הוא זה שמציע או כופה פשרה. מאחר, שהרעיון בפשרה הוא לייצר נוסחה שכל הצדדים יכולים לחיות עמה בשלום,
גם מאבק גירושין ארוך, יקר ומדמם עשוי להסתיים בפשרה שתהיה מאוד דומה למה שבני הזוג היו יכולים לגבש בהסכמה עם הרבה פחות דם רע ובעלויות הרבה יותר נמוכות.
לכן, ההמלצה הגורפת היא לנסות להגיע לגירושין בהסכמה ובשביל זה מומלץ לבדוק את האופציה שנקראת 'גישור'.

לייצר דיאלוג ולהגיע לפשרה

ההבדל הכי משמעותי בין גירושין בהסכמה ל'מאבק גירושין' הוא שגירושין בהסכמה יתבצעו אצל איש מקצוע אחד שהוא לרוב עורך דין לענייני משפחה שעוסק גם בגישור. לעיתים גם במסגרת גירושין בהסכמה כל צד ייוצג על ידי עורך דין משלו,
אך הפרקטיקה המומלצת היא דווקא לפנות, במשותף, לאיש מקצוע אחד המקובל על שני בני הזוג שגם מחויב לשניהם באופן זהה.
למעשה, המגשר מתפקד כסוג של בורר פנימי ומישהו שמקדם את הדיאלוג לייצור הסכמות. בסוף ההליך עורך הדין יגבש מההסכמות הסכם גירושין שיהיה מקובל על שני הצדדים והסכם זה יוגש לאישור בית המשפט.

יתרונות מרכזיים של גירושין בהסכמה:

  • הליך מהיר וקצר
  • צמצום הטראומה לילדים
  • חיסכון כספי ניכר

 

אני דוגל בפתרון סכסוכים בדרכי שלום ונועם, באמצעות הסכם פרידה הוגן שיתחשב בכלל האינטרסים, הזכויות והחובות ..
בהסכם גרושין / פרידה  אתם אלה שמכתיבים  וכותבים את פסק הדין בעיניינכם אתם אלה שקובעים ומחליטים כיצד יראו חייכם וחיי ילדיכם מכאן והלאה במציאות החדשה .לא השופט/דיין הדן בתיק.

הסכם ממון טרום נישואין

אף זוג לא עומד מתחת לחופה וחושב על היום בו הנישואין יסתיימו, למרות זאת הסטטיסטיקה מוכיחה שלפחות לזוג אחד מכל ארבעה זוגות זה יקרה. אם, חלילה, נישואין עולים על שרטון קיומו של הסכם ממון טרם נישואין יכול להפוך את הליך הנישואין להרבה יותר מהיר, קל ונח,
כי הסכם כזה בעצם מגדיר חלק גדול מסוגיות הרכוש ובגלל שיש לו תוקף חוקי והוא נערך,
מראש, למקרה שיבוא יום ובני הזוג יבחרו לסיים את הקשר, גם מאוד קשה להפוך אותו בבית משפט ללא נסיבות יוצאות דופן.

להתעלם מהרומנטיקה

אפשר להבין את הקושי הפסיכולוגי הכרוך בגיבוש הסכם ממון לפני החתונה. 
ההחלטה להתחתן היא החלטה 'אופטימית', מי שבוחר בצעד הזה בוחר להתחייב ולפחות ברגע החתונה התחושה היא שהמחויבות הזו היא לנצח, והתעסקות בהסכם ממון היא בעצם סוג של הכרה ש'הנצח הזוגי' שלנו פחות ודאי.
נכון, מצד שני כאשר מסתכלים בזה כעל מרכיב ביטחון לשני הצדדים ומשהו שנכון לעשות כמו שנכון נכן לעשות ביטוח בריאות וביטוח חיים,
הגלולה הזו הרבה יותר קלה לבליעה. לזה צריך להוסיף שבשונה מהדעה הרווחת הסכם ממון לפני החתונה הוא לא בהכרח משהו שנעשה כאשר שני הצדדים נכנסים למסגרת הנישואין כאשר מתקיימת ביניהם חוסר סימטריה כלכלית.
הסיטואציה הזו בהחלט שגורה אך היא ממש לא מאפיינת באופן גורף את כל הסכמי הממון שלרוב ייקחו בחשבון את האינטרסים ויכולת התקיימות של שני הצדדים, במקרה, חלילה, שיגיע היום והיה צורך לפרק את מסגרת הנישואין.
פה צריך להוסיף שאמנם הסכם ממון נתפס כמשהו שעושים לפני הנישואין,
אך בהרבה מקרים גם זוגות נשואים מחליטים לסגור את הפינה ולערוך הסכם כזה, על כל מקרה שלא יקרה.

מה ההבדל בין הסכם ממון לפני החתונה להסכם ממון אחריה?

ברמת ההסכם והתוקף המשפטי אין הבדל מהותי בין הסכם ממון שנערך טרם נישואין לבין הסכם ממון שנערך אחריו.
לעיתים ההחלטה לערוך הסכם ממון של זוג נשוי היא תולדה של משבר כזה או וצעד שנועד לגדר את בני הזוג.
מאחר שהסכם כזה הרבה פעמים יערך כאשר כבר יש ילדים משותפים בתמונה,
יש להניח שהצרכים שלהם יקבלו מענה פרטני יותר מאשר בהסכם שנערך טרם נישואין.
משפטית שני ההסכמים תקפים באותה מידה ובשני המקרים בדרך כלל מי שיערוך את ההסכם הוא עורך דין לענייני משפחה שהתמחה גם בניסוח הסכמי ממון. אחרי שזה נאמר, יש הבדל בקבלת גושפנקה חוקית בשתי הסיטואציות.
במקרה של הסכם ממון טרם נישואין ניתן לאשרר את ההסכם באמצעות חתימה נוטריונית ואין חובה לאשר אותו בבית הדין לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם רצוי ואף מומלץ לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין בבית משפט למשפחה או בבית דין רבני לאחר הנישואין .
מאידך, במקרה של הסכם ממון לזוג נשוי לא ניתן להסתפק באישור נוטריוני ויש חובה וכדי שהוא יקבל תוקף של פסק דין  חובה  לאשרר אותו על ידי הערכאה משפטית בית משפט לעינייני משפחה או בית דין רבני .

מזונות אישה

החיוב בתשלום מזונות האישה נובע מסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אשר קובע כי:
"אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". יהודי יפעל לפי הדין הדתי היהודי.

בהתאם לדין העברי החל על בני זוג יהודים אנו רואים מספר חובות של הבעל כלפי אשתו
כאשר אחת מן החובות העיקריות  של הבעל  הוא לשאת במזונותיה של האישה, משמע לפרנס את אשתו לאורך כל חיי הנישואין כמו שנאמר בהלכה
 " אנא אפלח(אני אעבוד) ואוקיר ואזון ואפרנס ואכלכל "

משמע האישה צריכה להישאר באותה רמת מחייה כפי שהורגלה אליהם על ידי  הבעל במרוצת השנים.
" עולה עימו ואינה יורדת " מזונות אישה צריכים לכלול את כל הצרכים של האישה מהקטן לגדול –
החל מביגוד והנעלה, אחזקת בית, משכנתא, רכב, חוגים, שכר דירה, מזון ושאר הוצאות אחרות אותן הייתה נוהגת להוציא כאשר חיה עם בעלה.

האם אישה עובדת זכאית לקבל מזונות :
כאשר אנחנו יורדים לדין הדתי אנו רואים כי ככל שהאישה עובדת וההכנסות שלה הינן מספיקות כדי לכסות את צרכיה ואת איכות החיים אליה התרגלה לפני  , יכול הבעל ו/או הגרוש לטעון כי כל התשלומים ו"מעשה ידיה" יהיו "תחת מזונותיה".

לפיכך ניתן להסיק כי אישה המתפרנסת בצורה מספיקה לאיכות החיים שלה לא תהיה זכאית לקבל דמי מזונות אישה.
יחד עם זאת אישה אשר מתפרנסת וההכנסה שלה אינה מספיקה כדי לחיות באיכות החיים לה הורגלה תוכל לבקש מבעלה
לממן את איכות החיים לה הורגלה במהלך שנות נישואיהם.

אישה זכאית למזונות עד לביצוע הגט בפועל.
בעל חייב לשאת במזונות אשתו כל עוד הם נישואין ובתנאי שלא ניתן פסק דין הקובע אחרת. בעל אינו חייב במזונות גרושתו,
גם אם היא אם לילדיו וגם אם היה נשוי לה שנים רבות,
אלא אם כן הסכים לכך באופן מפורש בהסכם ממון או הסכם גירושין, שכן החיוב פוקע ביום הגט .

חלוקת זמני שהות

כאשר זוג נשוי מחליט להתגרש אחת מנקודות המחלוקת הקשות ביותר היא סוגיית המשמורת ומה,
שבעבר הוגדר 'הסדרי הראיה' והיום 'נקרא 'חלוקת זמני שהות'.
אגב, כבר משינוי הטרמינולוגיה המקצועית אפשר להבין שבשנים האחרונות הגישה השתנתה ושהיום הן המחוקק והן בתי המשפט מייחסים חשיבות גדולה לקשר של הילדים עם שני ההורים ולכן הוחלף המונח העמום 'ראיה' במונח היותר ברור 'זמני שהות'.

חלוקה בשיתוף והסכמה

ההכרה שזמני השהות הם המפתח לקשר טוב של הילד עם שני ההורים ושהקשר הזה חיוני בהתפתחות בריאה של הילד הנה תולדה של הרבה מאוד מחקרים שנעשו בעולם. אם בעבר לבתי המשפט היתה העדפה ברורה של האמא שכמעט תמיד, גם זכתה במשמורת על הילדים,
הרי שהיום הגישה יותר שוויונית. עדיין יש משמעות לחזקת הגיל הרך,
וכל עוד תינוק יונק הוא יישן בבית של האמא, אך גם בסיטואציה הזו שמורה לאב זכות לפגוש בילד על בסיס קבוע
ומומחים מסכימים שגם בגיל הזה טובת הילד דורשת אינטראקציה על בסיס יומי עם שני ההורים.

אחרי שזה נאמר, הרבה מאוד מאבקי גירושים מגיעים למבוי סתום בשל חוסר הסכמה על חלוקת זמני שהות.
במצבים אלו הסוגייה נזרקת לפתחו של בית המשפט וההליך הזה מתאפיין בלעומתיות של שני הצדדים, הטלת בוץ וניסיונות למשחק סכום אפס.
זה חבל, כי במקרים כאלה, בדרך כלל לא משנה מי משני ההורים 'ינצח', כי הילד תמיד 'מפסיד'. לכן, ההמלצה הגורפת
(למעט מקרים חריגים בהם אחד ההורים באמת מתנהל באופן שמסכן את הילד)
היא לבצע חלוקה של זמני השהות בשיתוף והסכמה. הדרך הטובה ביותר לבצע מהלך כזה, היא באמצעות הליך גישור.

חלוקת זמני שהות במקום קביעת משמורת

כאשר יש רצון טוב והבנה שהסכמה על מועדי השהות היא הדבר הכי נכון עבור ההורים והילד כאחד,
הדרך לביצוע ההסכם היא פניה לעורך דין לענייני משפחה שמתמחה בסוג כזה של הסכמים (ניתן לבצע את ההליך גם בדיאלוג בין עורכי הדין של שני הצדדים, אך זה הליך יקר יותר ומועד יותר להסתיים במבוי סתום), בפועל מדובר בסוג של גישור.
כחלק מההליך כל צד יפרוס את עמדתו ואת הדברים שחשובים לו ויחד עם עורך הדין המגשר יגיעו לנוסחה שלוקחת בחשבון, כמה שאפשר,
את האילוצים והרצונות של שני ההורים (וכמובן שגם את טובת הילד). כשההליך הזה מתבצע באופן חלק הוא בעצם מהווה תחליף לקביעת משמרת. ההסכמות מגובשות בהסכם כתוב וחתום שמוגש לבית המשפט ומקבל תוקף חוקי.

חשוב לציין שלמרות שלהסכם חלוקת זמני שהות יש תוקף חוקי, הוא בהחלט הפיך.
בהינתן והמציאות או השתנתה או חלק מהנחות הייסוד התגלו כלא נכונות, בהחלט ניתן לפתוח את ההסכם ולעדכן אותו,
בין אם בהסכמה ובין אם באמצעות פניה לבית המשפט.

צוואות וירושות

"מצווה לקיים דברי המת" (דברי רבי מאיר, תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף יד, עמ' ב).

מאחר ואין אדם יודע יום פקודתו ומידת ימיו. אם יש דבר אחד שהוא ודאי בחיים של כולנו זו העובדה שיום יבוא והחיים האלה יסתיימו.
כן, בסוף המוות הוא בלתי נמנע, אך רוב האנשים מעדיפים להדחיק את העובדה הזו
ולכן הרבה מאוד אנשים מחכים עם עריכת הצוואה עד לרגע האחרון ולא תמיד מספיקים.

צוואה עושים בשביל החיים

כאמור, מאחר ועיסוק בצוואה כרוך במחשבות לא נעימות, רבים פשוט מדלגים על העניין ודוחים אותו.למרבה הצער, למלאך המוות יש אג'נדה שונה.
לא מעניין אותו אם יש צוואה או אין צוואה ולעיתים גם אנשים צעירים לוקים במחלה סופנית או נגדעים בתאונה.
זה הזמן להזכיר שצוואה עושים בשביל החיים ולא בשביל המתים. מבחינת המוריש זו הזדמנות לעשות צדק ולחלק את רכושו באופן ההולם ביותר.
מאחר שברוב המקרים לא נעשה בצוואות שימוש לעומתי והיא נועדה להסדיר עניינים ולמנוע מתחים או רבים בין אחים ובנים ו/או יורשים אחרים ,
מומלץ שכמו שכל בעל משפחה נוהג לעשות ביטוח חיים, שיעשה צוואה.
מדובר באקט פשוט ולא יקר שיכול לחסוך בעתיד הרבה עוגמת נפש ובירוקרטיה ליקרים שיישארו אחריכם.

מומלץ לערוך את הצוואה אצל איש מקצוע שמתמחה בכך. על פי רוב מי שהם בעלי ניסיון עשיר בעריכת צוואות יהיו עורכי דין לענייני משפחה.

מה קורה במקרה ונפטר לא הותיר צוואה?
כמו שציינו הרבה מאוד אנשים הולכים לבית עולמם מבלי שהותירו צוואה.
במקרה כזה העיזבון של המנוח יתחלק  על פי החוק החל והוא חוק הירושה תשכ"ה-1965 ,לפי סדר הירושה שמפרט החוק.
מה שנקרא – 'יורשים על פי דין'.

על פי החוק, אם המנוח הותיר/ה בן או בת זוג הם היורשים של המטלטלין של הבית, את המכונית ולפחות מחצית מהעיזבון.
חלוקת העיזבון נעשית על פי סדר הורשה תחילה ילדיו של המנוח, נכדיו ורק אז ההורים (אם הם עדיין בחיים) ואחריהם האחים.
כלומר, אם אדם מת ללא ילדים ונכדים הירושה עוברת להוריו, אם גם הם אינם בתמונה החלוקה מתבצעת בין האחים וצאצאיהם.
אין אחים? מעגל הירושה יתרחב לדודים ובני דודים. פרט מעניין נוסף שצאצאים שנולדים אחרי שהמוריש הולך לבית עולמו לאחר 120 
(ילדים, נכדים או נינים, אחיינים וכו') רשאים לנתח מהירושה רק אם נולדו 300 ימים אחרי מועד הפטירה. אם הם נולדו במועד מאוחר יותר,
על פי החוק הם אינם זכאים לנתח מהירושה.

בכל מקרה הירושה בפועל תתרחש רק אחרי הוצאת צו ירושה.
הבעיה היא שכאשר אין צוואה מסודרת הסיכוי לוויכוחים והתנצחויות ש'יתקעו' את הירושה ויחוללו סכסוך (שימשיך לתקוע את הירושה ויעלה הרבה כסף), צומח באופן משמעותי. אמנם גם נוכחות של צוואה לא בהכרח מונעת סכסוכים בין יורשים וזה לא נדיר שיורשים קוראים תגר על צוואה בשלל נימוקים, ועדיין כאשר צוואה שנערכה כחוק, עם עדים, כשהמוריש בדעה צלולה, קשה מאוד להפוך אותה.
לכן, ההמלצה החד משמעית – תערכו צוואה.

ייפוי כוח מתמשך

ההחלטה להעניק לאדם אחר את הכח לקבל החלטות עבורנו אינה עניין של מה בכך. לכן, בעת יצירת כלי זה,
ביקש המחוקק לדאוג כי כאשר אדם יערוך ייפוי כח מתמשך, הוא יעשה זאת באמצעות עורך דין,
אשר יסביר לו את כל ההשלכות של מסמך זה ויוודא כי הוא עושה כן מרצון חופשי שלו, ללא לחץ או איום.
את הביצוע של ייפוי כח מתמשך יכול לבצע אך ורק עו"ד שעבר ייעודית בנושא של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. 

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבגירים בעלי כשרות משפטית לבחור אדם או מספר אנשים אשר יהיו מיופי כוח במקרה של אובדן כשרות. ייפוי הכוח המשפטי הוא למעשה כלי משפטי המאפשר לאינדיבידואלים להתכונן לעתיד בידיעה שבמקרה של אובדן כשרות יהיו מי שיוכלו לפעול בשמם, על פי דרישותיהם והעדפותיהם.

מה קורה  כאשר לאדם אין ייפוי כוח מתמשך?

ככל ואדם לא ערך ייפוי כוח מתמשך, בשעה שנשללת מאותו אדם או הוגבלה כשרותו המשפטית  וכושרו הקוגניטיבי  נפגע והוא אינו יכול  עוד לנהל את ענייניו בעצמו, בית משפט יצטרך למנות לו אפוטרופוס שיכנס בנעליו ויפעל במקומו ולרווחתו של אותו אדם.

משמעות הדבר כי במקרה זה יכולת השליטה של האדם שמונה לו אפוטרופוס, בחייו וברכושו הינה מינימאלית ביותר ולעיתים אף אפסית. האפוטרופוס – לעיתים ימנה בן משפחה כאפוטרופוס לאדם שכשרותו המשפטית נפגעה , או  אדם זר שאינו מכיר את האדם עליו התמנה כאפוטרופוס ואינו מוכר לו –  לעיתים יהיה זה עובד בחברה שהתמחותה בניהול חסויים ,והם יהיו אלה אשר ישלטו בחייו וברכושו של אותו אדם והם יהיו אלה  אשר יקבלו החלטות בענייניו בהתאם לצו בית המשפט.

 

ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לייפוי כוח רגיל?

 קיים הבדל מהותי בין ייפוי כח רגיל לבין ייפוי כח מתמשך תוקפו של ייפוי כוח רגיל נמשך כל עוד האדם שערך את ייפוי הכוח כשיר לנהל את ענייניו.
ממנה אדם שינהל את עינייניו כל עוד הינו כשיר ומסוגל להבין את משמעות מתן ייפוי הכח .
ייפוי כוח זה יפקע כאשר נגרעת כשרותו של האדם  מרגע שהוכרז כבלתי כשיר ואין הוא יכול עוד לקבל החלטות בענייניו.
לעומת זאת, ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כאשר נגרעת כשרותו של האדם דהיינו, כאשר האדם חדל להבין בדבר,
אינו מסוגל לקבל החלטות ולנהל את ענייניו וצריך שמישהו אחר יכנס בנעליו ויקבל החלטות במקומו.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

למעשה ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר הוסף במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק")
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבגירים בעלי כשרות משפטית לבחור אדם או מספר אנשים אשר יהיו מיופי כוח במקרה של אובדן כשרות.

 שבו ממנה אדם לשמש כאפוטרופוס עבור אדם אחר, אשר אינו מסוגל עוד לטפל בענייניו לבדו מסיבה כלשהי, באופן זמני או קבוע .
מסמך זה עשוי לכלול סעיפים שונים, בהתאם לרצונותיו וצרכיו של האדם הממנה את מיופה הכוח.
תפיסה חברתית זו מדגישה את יכולותיו של האדם ולא את מוגבלותו, ומכירה בחובתה של המדינה לאפשר לכל אדם למצות את יכולותיו
באמצעות קידום ופיתוח של מנגנוני תמיכה, סיוע והגנה, גם אם יכולותיו או כשרותו המשפטית הוגבלו.

אם כן ייפוי כח מתמשך מאפשר תכנון עתידי המעניק שלווה רבה לאדם הממנה.
בזכות תכנון עתידי זה יכול הממנה לדעת כי יש מי שידאג לענייניו לפי דרישותיו במידה  ויגיע למצב בו לא יוכל עוד לעשות כן בעצמו.

מי יכול למנות את מיופה הכח?

הממנה הוא האדם אשר מעניק ייפוי כוח על ענייניו לאדם אחר.  
ממנה אדם קרוב , אדם שיכול לתת בו אמון לדעת כי בבוא היום אותו אדם שמינה כמיופה כוחו ימלא אחר רצונו,
יגשים את רצון הממנה בהמשך חייו בזמן שאינו מבין בדבר , אינו מתקשר .

הממנה חייב להיות תושב ישראל, בגיר (כלומר – מי שגילו מעל 18),  ולהיות בעל כשירות משפטית, כלומר צלול בדעתו.
המבין בדבר ,מבין את משמעות ייפוי הכח, מטרותיו ותוצאות מתן ייפוי כח  .
הממנה הוא זה אשר יקבע אילו נושאים יכלול מסמך ייפוי הכוח המתמשך וייתן הוראות ברורות אודות האופן בו ירצה שענייניו הכלכליים,
הרפואיים  ,האישיים ינוהלו מכאן ואילך . הממנה יכול לבחור מספר מיופי כוח ואף לבחור מחליף למיופה כוח אשר אינו יכול למלא את תפקידו כראוי.
יחד עם זאת, בכל מקרה של ספק ולו הקל ביותר באשר להבנת הממנה ו/או לצלילותו,
נדרש הממנה לעבור בדיקה רפואית לשם מתן חוות דעת בקשר לצלילתו,
ועל הרופא לאשר כי אותו אדם מסוגל וכשיר לערוך ולחתום על מסמך בעל חשיבות משפטית, והוא מסוגל להבין את השלכותיו המשפטיות.

מי רשאי להיות מיופה כח?

ככלל מיופה כח יכול להיות כל אדם מגיל 18 ומעלה יחד עם זאת, ישנם תנאים מסוימים בהם אדם אינו רשאי לשמש כמיופה כח.

ראשית, אדם אשר מונה לו אפוטרופוס אינו יכול לשמש כמיופה כוח עבור אדם אחר.
כמו כן, גם אדם אשר חל עליו ייפוי כוח מתמשך, אינו רשאי לשמש כמיופה כוח עבור אדם אחר.

כמו כן, עורך הדין אשר חתם על מסמך ייפוי הכוח המתמשך אינו יכול לשמש כמיופה הכוח.
כלל זה נכון גם עבור אנשי מקצוע רפואיים החתומים על ייפוי כוח מתמשך רפואי, כמו פסיכולוגים, רופאים ועוד.

אדם אשר הוכרז כפושט רגל בידי בית המשפט ואשר לא ניתן לו הפטר חובות ,  מנוע מלשמש כמיופה כח .

אלו הם רק חלק מהתנאים המגבילים הנוגעים למינוי של מיופה כוח בהתאם לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות.

ניתן למנות מספר מיופיי כוח ,הממנה יכול להחליט למנות את ילדיו , אחיו, אחיותיו  עם זאת,
הממנה יכול לקבוע ולהחליט באיזה אופן יפעלו מיופיי הכוח האם במשותף, או בנפרד באיזה אופן יתקבלו החלטות ,ביחד,לחוד , פה אחד ,
קולו של מי יכריע  מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד ממיופיי הכוח וכן לקבוע מנגנון הכרעה בעת קבלת החלטות, במקרה של חילוקי דעות.

כמו כן הממנה יכול למנות אדם שיהיה מיודע – מיודע הינו אדם שהממנה מורה למיופה הכח ליידע אותו לפני כל פעולה אותה מתכוונים לבצע ,
על פי מינון, מנגנון אותו מציע הממנה. למיודע אין יכולת להחליט, ו/או לבטל החלטות הוא מעין "עין נוספת הבוחנת את פעולות מיופה הכח ".

 

מיופה כח חליפי : ממנה הממנה מיופה כח לנהל את עינייניו יכול למנות בנוסף גם מיופה כח חליפי.
מיופה כח זה נכנס לנעלי מיופה הכח אשר מונה ע"י  הממנה על כל חובותיו וזכויותיו כמיופה כח .
מיופה כח חליפי יכנס לתפקידו ,על פי הנחיות מקדימות של מיופה הכח ,יתכן ויכנס כאשר מיופה הכח יחדל להבין בדבר,
יבקש לסיים את תפקידו , או בכל מגבלה חוקית שתחול על מיופה הכח .

 

פקיעת ייפוי כח מתמשך

פקיעה או ביטול  : בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מוסיף ומונה מספר גורמים אשר רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש לבטל את ייפוי הכוח המתמשך ואלו הם: היועץ המשפטי לממשלה, בני משפחתו וקרובי משפחתו של הממנה, עורך ייפוי הכוח וידידיו וחבריו.
כל אלו, שניתן לקבוע שהינם "מעוניין בדבר", כלומר, בעלי מעמד בהליך, רשאים לפנות כאמור לבית המשפט בכדי לעתור לביטול ייפוי הכוח המתמשך.
כאשר מיופה הכח אינו ממלא אחר הנחיותיו המקדימות, הוראות שנתן הממנה , מעלה חשד של שימוש לרעה בכספי הממנה על ידי מיופה הכח  בנוסף,
 רשאי בית המשפט לבטל את ייפוי הכוח מיוזמתו . ביטולו על ידי מייפה הכוח המתמשך ומצבים שבהם נפל פגם בעריכת ייפוי הכוח המתמשך
או שנפלו ליקויים מהותיים בתפקודו של מיופה הכוח המתמשך.

פקיעת תוקף ייפוי הכוח המתמשך תתרחש כאשר תנאי שקבע הממנה מתקיים או כאשר נפטרו הממנה או מיופה הכח
או כאשר חדלו להתקיים התנאים שבסעיף 32ג' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (לדוג' כאשר הממונה הפך לפושט רגל),
כאשר הממונה הודיע בכתב כי אינו מעוניין לשמש מיופה כח, כאשר מיופה הכח הינו בן זוגו הנשוי של הממנה,
ובני הזוג התגרשו לאחר מתן ייפוי הכח המתמשך או כאשר הממנה  אם מיופה הכח הינו עו"ד או רו"ח ורשיונו נשלל ,
הודיע על ביטול ייפוי הכוח המתמשך, אם לא קבע בו שהוא אינו רשאי לבטלו. בנוסף, כאשר מוגשת תביעה לביטול ייפוי כוח מתמשך והיא מתקבלת

מהן הנחיות מקדימות בייפוי כוח מתמשך?

למסמך ייפוי הכוח המתמשך מומלץ וחשוב לצרף מסמך הנחיות מקדימות אשר יפרטו את הנחיות הממנה בנושאי האפוטרופסות השונים.
ההנחיות המקימות הינן הנחיות הוראות למיופה הכח , המנחות ומבהירות כיצד הממנה מבקש להמשיך את חייו מרגע שהוא הופך ללא מבין בדבר .

 

ההנחיות המקדימות יכולות לכלול הנחיות בנושאים  אישיים ,כלכליים, רפואיים , כך, במקרה של תביעות רכושיות או ענייני רכוש אחרים,
ידע מיופה הכוח בדיוק כיצד לפעול כדי לממש את רצונו של הממנה.
מסמך ההנחיות המקדימות יכול לכלול גם הוראות רפואיות למקרים בהם זקוק הממנה לטיפולים רפואיים נוספים, לטיפולים סיעודיים ועוד.

 

עיניינים אישיים – תחום בלתי מוגבל, לא מוגדר , הממנה יכול להנחות את מיופה הכח להמשיך להתנהל עד כמה שניתן  בשגרת חייו טרם כניסת ייפוי הכח לתוקף להמשיך ולגדל את חיית המחמד האם לעבור לדיור מוגן , כן ,לא  ,או לחילופין להמשיך להתגורר בביתו יחד עם מטפל/ת .
האם לבצע התאמות לנגישות בדירת המגורים ,כן,לא, מימון  של עבודות אלה מניין , קבורה ,אזרחית ,דתית   
אלו שאלות שעל הממנה לנסות ולתת מענה למרבית המקרים והנושאים העלולים לצוץ , זה הוא סעיף סל רחב מאוד ,
מיופה הכח אשר מכיר את אורח חייו של  הממנה יעשה כמיטה יכולתו ,לגרום לכך שהממנה ימשיך את חייו ,כמו טרם כניסת ייפוי הכח לתוקף .

 

עיניינים רכושיים  : על הממנה לציין ככל הניתן דרכי פעולה  שיחסוך התלבטויות/פרשנות/בתי משפט בנקים מפרט בפרוטרוט כיצד הוא מבקש שינהלו את ענייניו הרכושיים , כיצד ינוהלו נכסיו , חשבונות הבנק בצורה ברורה ומפורטת  להסמיך את מיופה הכח לבצע עסקאות מעבר למגבלות החוק
האם להמשיך לתרום , מתנה, ערבות,  להסמיך את מיופה הכח למכור נכסים לצורך טפול בבית חולים סיעודי .
כיצד לפעול בנוגע לנכסים ,להשכיר,למכור , פינוי בינוי ,כן,לא .
להקיף את מרבית הנושאים הכלכליים הרכושיים של הממנה בכדי לחסוך פניה לבית המשפט למתן הנחיות.

 

עיניינים רפואיים :

דוגמא הנחיות מקדימות למיופה הכח בנושאים רפואיים :

חוק זכויות החולה

חוק החולה הנוטה למות

מחוק זכויות החולה

ממנה יכול  לחתום על ייפוי כח לעניינים רפואיים בלבד , אין חובה לחתום על ייפוי כח מתמשך לכל העיניינים אלה לעינינים רפואיים בלבד .

ס' 16 לחוק זכויות החולה ותיקון לחוק הכשרות .

בהנחיות המקדימות לעיניינים הרפואיים הממנה יכול לציין כי הינו מבקש להימנע מטיפולים מאריכי חיים כגון, מכונת הנשמה, טיפולים כימותרפיים , בדיקות פולשניות ,כן,לא , הממנה מדגיש ומציין כיצד הוא מבקש לסיים את חייו ואיזה סוג של טיפולים מבקש להימנע מלקבל .

 

 לאחר סיום מילוי ייפוי הכח , זיהוי וחתימה של הממנה ,ומיופה הכח וכן אישור חתימה של עו"ד אשר ערך את ייפוי הכח ,
חובה להפקיד את ייפוי הכוח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים,

 לעומת זאת ייפוי כח מתמשך רפואי בלבד , אשר אין חובה בחוק לערוך ולהחתים על ידי עורך דין ניתן למלא ולחתום בפני רופא, אח, עו"ס, או פסיכולוג, חייב להיות מופקד, באופן אישי, על ידי הממנה אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

 

בתום הטיפול בבקשה, תשלח הודעה לממנה, עם העתק לעורך הדין, על אישור ו/או דחיה של בקשת ההפקדה. 

דברו איתנו עוד היום!
לקבלת ייעוץ/ייצוג משפטי ללא התחייבות!

רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים נחזור אליכם